#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סט. מהו דתימא לישניה דאיתקילא ליה קמ""ל. מדוע לא נשאלו מה היה בדעתו? "	"תירצו התוס' (ד""ה לישנא) דמיירי שאמר שהיה בדעתו כל מה שיהיה משמעות לשונו.א""נ ששכח מה היה בדעתו."	שבועות תוס' כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע. באר דברי אביי בביאור דברי הברייתא 1) איסר מתפיס בשבועה<br>2) איסור איסר אם אתה אומר מתפיס בשבועה כמוציא שבועה פיו דמי חייב ואם לאו פטור. 	"1) רש""י פירש שאם אמר איסר עלי ככר זה, הוי כמי שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר הרי זה כזה. ור""ת (בתוד""ה איסר) פירש שאיסר שנאמר בתורה הוא שנשבע על הככר קודם לכן ועכשיו חזר ואמר על ככר אחר הרי עלי שלא אוכל ככר זה כזה.<br>3) לרש""י התנא הסתפק האם המתפיס בשבועה כמוציא שבועה מפיו ויהיה חייב קרבן ומלקות באומר איסר ככר זה עלי, או שאינו כנשבע ופטור.<br>והתוס' פירשו:<br>א. אם התפיס בככר שנשבע עליו חייב ואם לאו פטור.<br>ב. אם התפיסו בלשון שבועה שהזכיר לשון אכילה חייב ואם לאו פטור.<br>ג. דמיירי במתפיס ככר שלישי בשני, והתנא מסתפק אם השני בראשון זו התפסה גמורה ויהא חייב<br>גם בשלישי, או לאו ויהא פטור בשלישי <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  אמנם הר""ן פירש שהתנא לא הסתפק אלא מפיון שאמרנו שעל השני חייב שזה הוא איסר האמור בתורה על כרחנו אף על השלישי חייב.</span>"	שבועות כ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. מה הקשתה הגמ' על רבא מהברייתא איזהו איסר האמור בתורה וכוי ואמר שמואל והוא שנדור ובא מאותו היום,<br>ומה תירצה? 	"לרש""י הקושיא היא שלרבא הסובר שמתפיס בשבועה אין זו שבועה כמו כן המתפיס בנדר אינו נדר, ובברייתא מבואר שהוא נדר ומדמתפיס בנדר נדר מתפיס בשבועה נמי שבועה, והגמ' תירצה שתנא זה לא מדבר במתפיס בנדר אלא בעיקר נדר.<br>לתוס' (ד""ה אלא) הקושיא היא שרבא אמר שאיסר דקרא הוא שבועה ובברייתא מבואר שאיסר דקרא הוא מתפיס <sup>ב</sup>. והגמ' תירצה שאיסר דקרא אינו התפסה והברייתא לא מיירי באיסר דקרא <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  וכתב הר""ן שקשה גם שכיון שמתפיס בנדר נדר אף מתפיס בשבועה שבועה.
<br>ג.  אלא במתפיס בנדר, או בעיקר נדר, ר""ן בדעת הרי""ף שביאר את קושית הגמ' כתוס'.</span>"	שבועות כ.- כ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. לרבא 1) האם מתפיס בנדר נדר 2) וכיצד הוי נדר? 	"1) רש""י כתב שלרבא מתפיס בנדר לאו נדר הוא. והתוס' (ד""ה אלא) כתבו שגם רבא מודה שמתפיס בנדר נדר.<br>2) רש""י כתב שאינו חייב משום נדר אא""כ פירשו ואח""כ תלאו בדבר הנדור עליו כבר <sup>ד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  כתב הר""ן בשם הרמב""ן שלא היתה כוו נת רש""י לומר שאם פירשו ולא תלאו שלא יהא נדר, אלא שבא למעט שאפילו תלאו בדבר הנדור לא הוי נדר דמתפיס הוא, וכן נמי אפילו פירשו אם תלאו בדבר האסור לא הוי נדר . והר""ן כתב בדעת הרי""ף שעיקר נדר בהתפסה הוא, ואם לא התפיסו זה אסור עלי אנו גומרים דבריו הוא חל מדין יד, שכשהוא אומר הרי כקרבן.</span>"	שבועות כ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. ""כיון דמדרבנן הוא דאסור כי נדר חייל עליה איסור בל יחל"" האם גורסים כן ומדוע? "	"רש""י כתב שלא גורסים כן דהא א""נ הוי דאורייתא הא אמרינן לקמן דנדרים חלין על דבר מצוה כדבר הרשות. והתוס' (ד""ה דכי) כתבו שגורסים כן א. דאע""ג שאם היה דאורייתא גם היה חל עליו נדר,מ""מ דבר אחר שנתלה בו אינו נחשב שהתפיסו בדבר הנדור אלא בדבר האסור כיון שגם אם לא נדר היה עליו איסור דאורייתא. ב. דאע""ג שנדרים חלים על דבר מצוה אמנם זה רק בביטול מצוה, אבל אם נדר לקיים מצוה כגון שנדר שלא לאכול נבלות לא חל דאין איסור חל על איסור, וכאן שנדר לקיים מצוה חל רק משום שאסור מדרבנן. וזה דלא כרבי יהודה בן בתירא שלשיטתו אם נדר שלא לאכול נבילות חל [ובגי' הש""ס כ' שכן משמע גם מרש""י לעיל ד, א, ונשאר בצ""ע שלקמן כז, א בתוד""ה לקיים כתבו דר""י ב""ב מיירי רק בלקיים מ""ע אבל בנשבע לקיים ל""ת מודה דפטור, וכתב שהעיקר כתוס' שם עיי""ש[."	שבועות כ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. האם יין בקידוש מדאורייתא? 	"כתבו התוס' (ד""ה נשים) בתי' א' שקידוש ודאי מדאורייתא אבל על היין אינו אלא מדרבנן. ובתי' שני כתבו שגם היין מדאורייתא ורק מה שהמקדש צריך שיטעום הוא מדרבנן."	שבועות תוס' כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. מה היא והאם לוקים עליה ומנין או אין לוקים ומדוע 1) שבועת שקר 2) שבועת שוא? 	"1) לרב דימי אמר ר' יוחנן שבועה להבא. אם יש מעשה לוקים מדכתיב לא תשבעו בשמי לשקר. ולתוס' (ד""ה קונמות) עובר גם משום בל יחל, ומרש""י משמע שאינו עובר [ועי' בריטב""א שפי' שרש""י כתוס'[. אם אין בה מעשה אין לוקים, לר' יוחנן משום דאין לוקים על לאו 2 בו מעשה ולר""ל משום דהוה התראת ספק.<br>לרבין א""ר ירמיה א""ר אבהו א""ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי. ולוקים מדכתיב לשוא לשוא שתי פעמים אם אינו ענין לשבועת<br>שוא תנהו ענין לשבועת שקר ומה שוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר.<br>2) לרב דימי אמר ר' יוחנן כל שבועה לשעבר שאינה אמת. לרבץ א""ר ירמיה א""ר אבהו א""ר יוחנן רק נשבע לשנות את הידוע לאדם. לוקים עליה מדכתיב לא תשא את שם הי אלהיך לשוא כי לא ינקה ה', ה' הוא דאינו מנקה אבל ב""ד של מטה מלקים אותו ומנקים אותו."	שבועות כ: - כא. ותוס'		
